לעצור במדינת ישראל עומדות זכויות יסוד המעוגנות בחוק ובפסיקה של בתי המשפט, הזכות העיקרית והחשובה ביותר היא הזכות להיוועץ בעורך דין. זכויות מרכזיות נוספות הן – הזכות לקבל מידע על המעצר וזכויותיו, הזכות לתנאי מעצר הולמים השומרים על כבוד האדם, וזכות השתיקה הנובעת מהחיסיון לאי הפללה עצמית.
הזכות להיוועץ עם עורך דין
אם נעצרת חשוב לדעת, זכותך להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו היא זכות יסוד מרכזית בשיטה המשפטית בישראל. זכות זו מעוגנת בסעיף 34(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, והיא חלק בלתי נפרד מהזכות שלך להליך הוגן. מעמדה התחזק אף יותר לאור עקרונות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
המשמעות המעשית היא ברורה: ההיוועצות עם עורך דין פלילי מגנה על זכויותיך, מבטיחה כי החקירה תנוהל באופן הוגן ומונעת מרשויות האכיפה לנצל את פערי הכוחות נגדך. מעבר לכך, זכות זו קשורה גם לזכות השתיקה – עורך הדין ידע לייעץ לך מתי נכון לשמור על זכותך ולא למסור גרסה, ומתי ראוי ונכון למסור גרסה שתטיב עם מצבך.
הזכות לפגישה עם עורך דין
כעצורים, זכותכם להיפגש עם עורך דין נשמרת בקפידה. הפגישה חייבת להתקיים ביחידות ותוך שמירה על סודיות מוחלטת, גם אם מתקיים פיקוח חיצוני על תנועות העצור (כפי שקובע סעיף 34(ג) לחוק המעצרים). ברוב המקרים על הרשויות לאפשר את הפגישה ללא דיחוי.
יחד עם זאת, חשוב לדעת כי החוק קובע חריגים מצומצמים שבהם ניתן לדחות את הפגישה – למשל במקרה של חקירה דחופה, למניעת סיכול מעצר של חשודים נוספים, למניעת חשיפת ראיות, או כאשר מדובר בעבירות ביטחוניות. גם אז, מדובר בדחייה מוגבלת בזמן, כפי שנקבע במפורש בחוק.
כל חריגה מהמסגרת הקבועה עלולה להביא לפגיעה בזכותכם להליך הוגן, ואף לפסילת ראיות שהושגו בניגוד לדין, כפי שנקבע בפס"ד יששכרוב. ע"פ 5121/98 טור' רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי (04.05.2006) [3]
זכות השתיקה והחיסיון מפני הפללה עצמית
זכותו של עצור לשמור על שתיקה במהלך חקירתו, ולא להפליל את עצמו, מהווה זכות יסוד במשפט הישראלי. תפקידו של עורך הדין הוא להבטיח כי העצור מודע לזכות זו, וכן לחיסיון מפני הפללה עצמית ולזכותו להליך חקירה הוגן. חובת האזהרה על זכויות אלה מעוגנת בסעיף 28(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, הסעיף מחייב את הקצין הממונה להבהיר לעצור כי אין הוא חייב לומר דבר העלול להפלילו, אך עליו לדעת כי שתיקתו עשויה לשמש חיזוק לראיות המובאות נגדו.
הבחירה האם לשמור על זכות השתיקה או למסור גרסה היא קריטית בכל חקירה פלילית, להחלטה זו משקל ראייתי ואסטרטגי רב שיתגלה בהמשך ההליך בבית המשפט. עורך דין מקצועי ידע מתי לייעץ לשמור על שתיקה ומתי ראוי למסור גרסה שתעזור לחשוד בהמשך. לגרסה הראשונה במשטרה משקל רב מבחינה ראייתית.
תנאי מעצר הולמים וזכויות נוספות
על פי סעיף 9(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, עצור זכאי להחזקה בתנאים הולמים, באופן שאינו פוגע בבריאותו ובכבודו. זכויות אלה כוללות, בין היתר: תנאי תברואה נאותים, קבלת טיפול רפואי, מיטה, מזרן ושמיכות, אספקת מי שתייה ומזון, תאורה ואוורור סבירים, וכן הליכה יומית באוויר הפתוח.
בנוסף, סעיף 9(ב)(6) לחוק המעצרים קובע כי עצור זכאי לקבלת מבקרים ולקיום קשר טלפוני; אולם, כאשר מדובר בעצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום, זכויות אלו כפופות לאישור הממונה על החקירה, וזאת על מנת למנוע פגיעה בהליכי החקירה. עם זאת, יש להבחין בין קשר טלפוני עם קרובים ומכרים לבין קשר עם עורך דין – כאשר הזכות להיוועצות עם עורך דין היא בעלת חשיבות מיוחדת ועומדת בפני עצמה.
חובת הרשויות ליידע את העצור על זכויותיו
מחובתן של הרשויות ליידע עצור על זכויותיו, נגזרת מזכות ההיוועצות עם עורך דין. שכן, ללא ידיעה על עצם קיומה של הזכות, לא ניתן יהיה לממשה בפועל. חובה זו מעוגנת בסעיף 32 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996, הקובע כי קצין ממונה שהורה על מעצר חשוד חייב להבהיר לו באופן מיידי את דבר המעצר, את סיבתו, את זכותו למסור הודעה על מעצרו לאדם קרוב ולעורך דין, וכן את זכותו להיפגש עם עורך דין. בנוסף, על פי סעיף 19 לחוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995, יש להודיע לעצור על זכותו להיות מיוצג באמצעות סנגור ציבורי.
סיכום – מה מגיע לך כעצור?
המשפט הישראלי מכיר בזכויות עצורים כבסיס להגנה על חירות האדם. המרכזית שבהן היא הזכות להיוועצות עם עורך דין – זכות יסוד שבלעדיה לא ניתן להבטיח הליך הוגן. לצד זאת, הרשויות מחויבות ליידע אותך על זכותך לשתוק ועל החיסיון מפני הפללה עצמית.
כמו כן, החוק מחייב לספק לך תנאי מעצר הולמים: תא נקי, טיפול רפואי, מזון ומים, אוורור ותאורה מתאימים, והזדמנות לשהות באוויר הפתוח. בנוסף, עומדת לך זכות לשמור על קשר עם העולם החיצון, אם כי במקרים מסוימים ולפני הגשת כתב אישום, הדבר תלוי באישור הממונה על החקירה.
תהליך החקירה והדיון בהארכת מעצר
לאחר מעצרו של אדם, רשאית המשטרה להחזיקו עד 24 שעות לצורכי חקירה. בתום תקופה זו, על המשטרה לשחררו או להביאו בפני שופט שידון בהארכת מעצרו. בדיון, השופט בוחן אם קיים חשד סביר לביצוע עבירה בת מעצר, וכי קיימת אחת מעילות המעצר הקבועות בחוק ובעיקר – חשש לשיבוש הליכי חקירה, חשש להימלטות מהדין ומסוכנות לציבור. בית המשפט מוסמך להאריך את המעצר בתקופות של עד 15 ימים בכל פעם, בכפוף למגבלות הקבועות בחוק.
חשיבות הייצוג המשפטי בכל שלבי המעצר
ייצוג משפטי מקצועי מרגע המעצר, הוא קריטי להגנה על זכויותיו של העצור ולניהול התיק בהמשך ההליך. תפקידו הראשון של עורך הדין מתחיל כבר בתחנת המשטרה, שם הוא נפגש עם הלקוח – רצוי ומומלץ עוד בטרם נחקר ומסר את גרסתו לחוקרים, שומע את גרסתו, ומייעץ לו כיצד עליו לפעול. נוכחות עו"ד בשלב ראשוני זה, מבטיחה שהעצור אינו עומד לבדו מול המערכת הגדולה, ומקבל ייעוץ חיוני בזמן אמת, אשר ישפיע רבות על המשך המעצר וההליך כולו.
לאחר שהמשטרה החליטה שלא לשחרר את החשוד בתוך 24 השעות הראשונות של המעצר, עליה לבקש מבית המשפט להאריך את מעצרו של החשוד, בקשה זו מוגשת ע"י המשטרה בפני שופט בבית משפט השלום אשר מוסמך לדון בעניין מבחינה מקומית. הליך זה מכונה מעצר לצורכי חקירה או בשפת העם – "מעצר ימים", בדיון, טועני המשטרה ינסו לשכנע את בית המשפט להאריך את המעצר מהעילות המנויות בחוק. מנגד, עורך הדין של החשוד, במקרה הטוב ביותר, ישכנע את השופט שיש לשחרר את החשוד כבר בסוף הדיון. חשוב לציין שבשלב ראשוני זה, החקירה היא בראשית דרכה, לעיתים רחוקה מלהסתיים, ומטבע הדברים, חומר הראיות ותיק החקירה טרם גובש, ולכן, על פי החוק, חומר החקירה טרם מועבר לידי עורך הדין של החשוד, וזאת עד לסיום החקירה.
עו"ד דיין מציע זמינות מלאה 24/7, תוך ניצול היכרותו עם מערכת התביעה, להגנה מיטבית על לקוחותיו. הוא מתמחה בניהול דיוני מעצר מורכבים ובניהול מאבק נחוש, שיובילו לשחרור לקוחותיו או לשיפור תנאי מעצרם בהקדם האפשרי.
