מעצרים
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, או בשפה העממית, "חוק המעצרים", הוא החוק העיקרי העוסק בדיני המעצר – מי רשאי לעצור? לכמה זמן? באילו עילות? על כל אלו תמצאו תשובה בחוק. החוק מפריד בין מעצר בצו של שופט ומעצר ללא צו של שופט, כאשר תמיד תינתן עדיפות לעצור אדם בצו של שופט, (סעיף 4 לחוק) כמו כן, בין מעצר לפני כתב אישום – מעצר לצורכי חקירה המכונה גם "מעצר ימים", ובין מעצר לאחר הגשת כתב אישום – "מעצר עד לתום ההליכים". לכל אחד מההליכים סעיפים ספציפיים בחוק הנוגעים אליו.
מעצר הוא מצב המשפיע לא רק על העצור אלא על המשפחה כולה, ולכן, עו"ד הוד דיין מעניק ליווי מידי מהרגע הראשון – הן לעצור והן לבני משפחתו. הוא נפגש עם הלקוח בתחנת המשטרה או בבית המעצר בהקדם האפשרי, על מנת לקבל מידע קריטי מהלקוח ולייעץ לו בטרם ייחקר בפעם הראשונה, תוך הסבר על ההליך בו נמצא, זאת כדי להפיג במעט את תחושת ההלם הראשוני.
לעו"ד דיין חשוב לספק ללקוח ומשפחתו תחושת ביטחון וטיפת ודאות בתקופה המורכבת ביותר בהליך הפלילי. במהלך תקופתו בתביעה המשטרתית, לקח חלק בתיקי מעצר רבים, החל משלב ליווי החקירה ודיוני מעצר הימים, לניסוח והגשת כתב האישום, ולדיוני המעצר עד לתום ההליכים בהם הופיע רבות. ניסיון זה מאפשר לו להבין לעומק את מהלך החקירה וגיבוש מארג הראיות בתיק מצד התביעה, ולבנות אסטרטגיית הגנה אפקטיבית שתבטיח שמירה על זכויות ואינטרס הלקוח בכל שלב, בתקווה לשחרורו המיוחל של העצור אל ביתו ואל חיק משפחתו, במידת האפשר, מהר עד כמה שניתן.
מהו מעצר ומתי ניתן לבצעו?
מעצר הוא שלילת חירותו של אדם, והוא מתבצע על ידי המשטרה רק כאשר קיים חשד סביר לביצוע עבירה בת מעצר: עבירת עוון – שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים, או עבירת פשע – עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים. וכן שקיימת עילת מעצר כנגדו. החוק מבחין בין שני סוגי מעצרים עיקריים: מעצר על פי צו שופט, ומעצר המתבצע על ידי שוטר בשטח ללא צו.
העיקרון המנחה בדיני המעצרים בישראל הוא שמעצר אדם ייעשה בצו של שופט, עם זאת, החוק מקנה סמכות לשוטר לעצור אדם ללא צו שופט במקרים חריגים המפורטים בחוק. מעצר הוא אמצעי דרקוני הפוגע בזכות היסוד של האדם לחירות, ועל כן יש לנקוט בו כאמצעי אחרון.
באילו תנאים שוטר רשאי לעצור אדם ללא צו של שופט?
סעיף 23 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996, מורה כי שוטר רשאי לעצור אדם ללא צו שופט אך ורק אם מתקיימים שלושת התנאים הבאים: א. חשד סביר לביצוע עבירה בת מעצר. ב. התקיימות של עילת מעצר כנגד החשוד. ג. לא ניתן להסתפק בעיכוב החשוד.
בעניין עילות המעצר, סעיף 23(א) מורה כי עילות המעצר הן:
(1) האדם עובר בפני השוטר או עבר "זה מקרוב" עבירה בת מעצר, והשוטר סבור שהוא עלול לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה. "זה מקרוב" מתייחס למשך זמן הנמדד בשעות ולא בימים.
(2) יש יסוד סביר לחשש שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה.
(3) יש יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או אי-מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט, לרבות העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות.
(4) מתוך כלל הנסיבות עולה יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה.
סעיף 23(א)(5) מוסיף 5 עילות מעצר נוספות שיתקיימו כאשר קיים חשד לביצוע עבירות ספציפיות, כל אחת מעילות אלו מכונה גם "עילת מעצר סטטוטורית" – עצם קיומו של חשד לביצוע עבירות אלו מקים עילת מעצר בגינן, ואלו העבירות: (א) עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם. (ב) עבירת ביטחון כאמור בסעיף 35(ב) לחוק. (ג) עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, למעט בשימוש או החזקה לשימוש עצמי. (ד) עבירה שהתבצעה תוך אלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר. (ה) עבירת אלימות במשפחה כאמור בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.
(6) עילת מעצר נוספת כאשר האדם משוחרר בערובה ויש יסוד סביר להניח שהפר או עתיד להפר את תנאי שחרורו, או שעצור בפיקוח אלקטרוני או במשמורת חוקית הפר או צפוי להפר את תנאי שחרורו.
סעיף 23(ב) מוסיף עילת מעצר בגין סירוב לעיכוב, להזכירכם לשוטר אסור לעצור אם ניתן להסתפק בעיכוב החשוד. לכן, במידה והחשוד התנגד לעיכוב, לשוטר זכות "לדרדר אמצעים" ולעצור את החשוד.
לאחר המעצר ללא צו
שוטר שעצר אדם ללא צו מעצר חייב להביאו ללא דיחוי לתחנת המשטרה ולהעבירו לרשות הקצין הממונה. הקצין הממונה יברר אם התקיימו התנאים למעצר ללא צו, ואם לא, ישחרר את העצור, אלא אם קיימת עילת מעצר אחרת. כמו כן, מי שנעצר בידי הקצין הממונה יובא בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-24 שעות, בפני שופט. במקרים מסוימים, ניתן להשהות את הבאת העצור בפני שופט לצורך פעולת חקירה דחופה, אך לתקופה שלא תעלה על 48 שעות מתחילת המעצר.
לסיכום
שוטר רשאי לעצור אדם ללא צו שופט רק במקרים חריגים המוגדרים בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996. תנאים אלו כוללים קיומו של חשד סביר לביצוע עבירה בת מעצר, יחד עם עילות כגון חשש לסיכון ביטחון אדם או הציבור, שיבוש הליכי משפט, הימלטות מהדין, ביצוע עבירות חמורות במיוחד, או אי-ציות לסמכות עיכוב, ובתנאי שלא ניתן להסתפק בעיכוב. לאחר מעצר כזה, יש להביא את העצור בפני קצין ממונה ולאחר מכן בפני שופט בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-24 שעות, למעט חריגים מוגדרים.
עורך דין מעצרים הוד דיין
מעצר על ידי שוטר או צו מעצר מבית המשפט שמובילים למעצר אדם – פוגעים באופן ישיר וחד בזכויות היסוד של האדם, ומחייבים התמודדות משפטית מיידית ומקצועית. עורך דין מעצרים מתמחה בהליכים המורכבים והדחופים הכרוכים במעצר, החל מייעוץ טרום חקירה, לדיוני המעצר ולעררים במידת הצורך. תחום זה דורש הכרה מעמיקה של דיני המעצרים, סדר הדין הפלילי, דיני הראיות ודיני העונשין יחדיו, כמו גם יכולת תפקוד תחת לחץ. עורך דין מעצרים צריך להיות זמין מסביב לשעון, מאחר שמעצרים מתרחשים לעיתים קרובות בשעות לא שגרתיות ומחייבים תגובה מיידית. מרגע קבלת השיחה ע"י הלקוח או בני משפחתו שבה מודיעים שנעצר, עורך הדין הוד דיין יאתר את מקום המעצר, יגיע במיידית אל הלקוח, ישמע את דבריו, יכין אותו לחקירה ויעניק לו ייעוץ בהתאם לקו ההגנה הנבנה. הטיפול במעצרים כולל לא רק את ההיבט המשפטי, אלא גם ליווי הלקוח ובני משפחתו במצב טראומטי ומלחיץ שבו הם זקוקים לתמיכה מקצועית והכוונה ברורה. הניסיון מלמד שהשעות הראשונות לאחר המעצר הן קריטיות ויכולות להשפיע באופן מכריע על כל מהלך התיק ותוצאותיו.
עורך דין מעצרים – מומחיות בהליכים דחופים
עורך דין מעצרים נדרש לשלוט בכל סוגי ההליכים הדחופים במערכת המשפט הפלילית. זה כולל הליכי מעצר ראשוניים בבתי משפט השלום, דיוני הארכת מעצר, בקשות לשינוי תנאי מעצר, ועררים לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון. כל הליך מסוג זה כפוף למגבלות זמן נוקשות ודרישות פרוצדורליות מדויקות שהפרתן עלולה לגרום נזק בלתי הפיך ללקוח. עורך דין מעצרים חייב להכיר לעומק את המבנה והתפעול של בתי המשפט ויחידות המשטרה השונות, את לוחות הזמנים, ואת הנהלים הייחודיים של כל בית משפט ויחידת משטרה. בנוסף, חיוני להכיר את המאפיינים המקצועיים של הפרקליטים השונים ואת הגישות המשפטיות של השופטים השונים בנושא מעצרים. יכולת התנהלות מול גופי החקירה והתביעה, בניית קו הגנה אפקטיבי והכנת טיעונים משפטיים איכותיים תוך זמן קצר, לעיתים כאשר חומר החקירה עוד אינו מצוי בידי ההגנה, ניהול דיונים תכופים תחת לחץ, וכל זאת בזמן מוגבל – אלו כישורים חיוניים בתחום זה אשר לא נמצאים בידי כל עורך דין.
התמודדות עם ההיבט האנושי של המעצר
מעבר להיבטים המשפטיים, עורך דין מעצרים מתמודד עם ההיבט האנושי של המעצר ותוצאותיו על הנאשם ובני משפחתו. המעצר גורם זעזוע רגשי עמוק, פגיעה בדימוי העצמי ובמעמד החברתי, וחשש מהעתיד. לכן, חלק בלתי נפרד מהטיפול המקצועי הוא יכולת לתת מענה מיטיב למצוקה הרגשית ולספק הכוונה ברורה ומרגיעה. עורך דין מנוסה מבין שהתקשורת עם הלקוח ובני המשפחה חייבת להיות ברורה, כנה ורגישה, מבלי להעניק תקוות שווא או לגרום לחשש מיותר. ניהול ציפיות נכון, הסבר שלבי הטיפול, ומתן עדכונים שוטפים על התקדמות התיק ללקוח ולבני משפחתו, מהווים חלק חיוני מהשירות המקצועי. בנוסף, עורך דין מעצרים צריך להיות רגיש לצרכים המיוחדים של הלקוח ובני המשפחה שנמצאים במצב של אי ודאות ומתח גבוהים, ולהעניק להם תמיכה וכוונה בהתמודדות עם הקושי.
משרד עו"ד הוד דיין שממוקם בירושלים, מוביל בטיפול מקצועי בתיקי מעצרים ומציע שירות זמין 24/7 בתיקי מעצר בכל רחבי הארץ. המשרד מתמחה בניהול כל סוגי הליכי המעצר החל משחרור כבר בתחנת המשטרה, לדיוני מעצר בבית המשפט, ועד לעררים מורכבים בערכאות הערעור. עו"ד דיין מביא ניסיון ייחודי כתובע פלילי לשעבר, המעניק לו הבנה מעמיקה של התהליכים ויכולת להעריך את צעדי התביעה ולהכין הגנה מיטבית. המשרד מקפיד על גישה אישית וקשובה לכל לקוח, מתן מידע מדויק וכנה על המצב המשפטי, וליווי מלא של הנאשם ובני משפחתו לאורך כל התהליך. השילוב בין מקצועיות משפטית ללא פשרות לבין רגישות אנושית מהווה את יסוד הליבה בגישת המשרד לכל תיק. לפרטים נוספים חייגו למספר 050-2602609.
